ציפיות גבוהות

כעס= כאן עושים סדר כעס אנחנו אומרים ולא מתנהגים . לכן ברוח ניהול הכעסים: השאיפה- לנהל את הכעס ולא שהכעס ינהל אותי! אז מה עושים: לקיחת פסק זמן- כדי לברר מה באמת עומד מאחורי הכעס שלנו. מיקוד הכעס- חשוב שנמקד את הכעס להתנהגות ועובדות ולא נעבור להכללות ולעבר- ” תמיד” “אף פעם”. ונמנע מעלבונות ומהגזמות. תמיד נפתח בחיובי- ונמשיך בשפת “האני”. “אני מעריכה את .. . קשה לי עם…אני כועסת מאד על” למצוא את הזמן המתאים - לא סמוך מדי להתרחשות כשהכל עוד טעון, ולא בעיתוי רחוק מדי, כשזה כבר לא רלוונטי ופרטים נשכחו. מסר האני: “כשהגעתי הביתה וראיתי את הבלגן, כעסתי ונפגעתי נורא.” ולא – ” אתה ממש חסר אחריות ובלגניסט”. נשאיר מקום לתיקון ותקווה: ע”י כך שנאמר את צרכנו ורצוננו, ולא רק את מה שאנחנו לא מרוצים ממנו. נמנע ככל האפשר מלבקר על דברים שאין אפשרות לשנותם . למשל: ” אתה כזה מסורבל” לילד איטי, ” אתה לא יכול לדבר ברור” לילד מגמגם. ” תשב כבר בשקט” לילד היפראקטיבי” …..