שקרים ודמיון
חשוב לעשות אבחנה בין שקר לדמיון של הילד. בגילאים צעירים לילדים יש דמיון מאוד פורה ולא תמיד הם מבדילים בין דמיון למציאות. דמיון מפתח יצירתיות – אנחנו לא רוצים לדכא להם את זה.
ילד משקר בשני מקרים:
א. כאשר הוא מרגיש וחושב שהוריו לא יכולים להכיל את המידע.
ב. כאשר הוא מפחד שהמידע עלול לבוא כנגדו בתחושת הערך – לבייש אותו, לפגוע בתחושת השייכות, אבא יכעס עליי נורא, לא יאהבו אותו בגלל זה…
ג. הוא למד שרק ככה הוא יוכל להשיג מההורה משהו שהוא רוצה.
כשהילד משקר לי, אני צריך לשאול את עצמי מה המטרה של הילד?
אם הסיבה היא האופציה השלישית, אני צריך לחזק את המקום שאני רוצה לחזק, (את אמירת האמת) גם אם המחיר של זה הוא לתת לילד באופן חד פעמי את מה שהוא רוצה באותו רגע ולהסביר את זה במילים – בד”כ לא הייתי נותן לך כי…..אבל הפעם אני אתן באופן חד פעמי כי אני מאוד מעריך את זה שאמרת את האמת ולא שיקרת, למרות שידעת שאם תגיד את האמת אולי לא תקבל.
להתעלם מהשקר, לחזק את אמירת האמת (אני חושבת שזה מאוד אמיץ מצדך לבוא לספר את האמת למרות שידעת שאולי אני אכעס…). לתת לילד הרגשה שההורה שם בשבילו ויכול להכיל, ולא מגיב בצורה שתגרום לילד לא לבוא אליו בפעם הבאה…
ערכה וסיכמה מהקורס: מיה צור
