Blog Layout

שקרים ודמיון

שריי גלב

חשוב לעשות אבחנה בין שקר לדמיון של הילד. בגילאים צעירים לילדים יש דמיון מאוד פורה ולא תמיד הם מבדילים בין דמיון למציאות. דמיון מפתח יצירתיות – אנחנו לא רוצים לדכא להם את זה.


ילד משקר בשני מקרים:


א. כאשר הוא מרגיש וחושב שהוריו לא יכולים להכיל את המידע.


ב. כאשר הוא מפחד שהמידע עלול לבוא כנגדו בתחושת הערך – לבייש אותו, לפגוע בתחושת השייכות, אבא יכעס עליי נורא, לא יאהבו אותו בגלל זה…


ג. הוא למד שרק ככה הוא יוכל להשיג מההורה משהו שהוא רוצה.


כשהילד משקר לי, אני צריך לשאול את עצמי מה המטרה של הילד?


אם הסיבה היא האופציה השלישית, אני צריך לחזק את המקום שאני רוצה לחזק, (את אמירת האמת) גם אם המחיר של זה הוא לתת לילד באופן חד פעמי את מה שהוא רוצה באותו רגע ולהסביר את זה במילים – בד”כ לא הייתי נותן לך כי…..אבל הפעם אני אתן באופן חד פעמי כי אני מאוד מעריך את זה שאמרת את האמת ולא שיקרת, למרות שידעת שאם תגיד את האמת אולי לא תקבל.


להתעלם מהשקר, לחזק את אמירת האמת (אני חושבת שזה מאוד אמיץ מצדך לבוא לספר את האמת למרות שידעת שאולי אני אכעס…). לתת לילד הרגשה שההורה שם בשבילו ויכול להכיל, ולא מגיב בצורה שתגרום לילד לא לבוא אליו בפעם הבאה…



ערכה וסיכמה מהקורס: מיה צור

By שריי גלב 24 Feb, 2022
כעס= כאן עושים סדר כעס אנחנו אומרים ולא מתנהגים . לכן ברוח ניהול הכעסים: השאיפה- לנהל את הכעס ולא שהכעס ינהל אותי! אז מה עושים: לקיחת פסק זמן- כדי לברר מה באמת עומד מאחורי הכעס שלנו. מיקוד הכעס- חשוב שנמקד את הכעס להתנהגות ועובדות ולא נעבור להכללות ולעבר- ” תמיד” “אף פעם”. ונמנע מעלבונות ומהגזמות. תמיד נפתח בחיובי- ונמשיך בשפת “האני”. “אני מעריכה את .. . קשה לי עם…אני כועסת מאד על” למצוא את הזמן המתאים - לא סמוך מדי להתרחשות כשהכל עוד טעון, ולא בעיתוי רחוק מדי, כשזה כבר לא רלוונטי ופרטים נשכחו. מסר האני: “כשהגעתי הביתה וראיתי את הבלגן, כעסתי ונפגעתי נורא.” ולא – ” אתה ממש חסר אחריות ובלגניסט”. נשאיר מקום לתיקון ותקווה: ע”י כך שנאמר את צרכנו ורצוננו, ולא רק את מה שאנחנו לא מרוצים ממנו. נמנע ככל האפשר מלבקר על דברים שאין אפשרות לשנותם . למשל: ” אתה כזה מסורבל” לילד איטי, ” אתה לא יכול לדבר ברור” לילד מגמגם. ” תשב כבר בשקט” לילד היפראקטיבי” …..
By שריי גלב 24 Feb, 2022
כמה טיפים לגבי פרידה מהילדים לפני נסיעות ארוכות, או הורים שטסים הרבה לחו”ל במסגרת עבודה…לילדים עד גיל 3 אין תפיסה של מימד הזמן. כדי להמחיש לילד מתי אבא חוזר אפשר להשתמש במדבקות, למשל אבא נוסע לשבוע, נותן לילד 7 מדבקות ואומר לו “כל יום תדביק פה מדבקה אחת, וביום שיגמרו המדבקות אבא יחזור הביתה”. אם זו נסיעה לחו”ל או מילואים ולא מתאפשר להורים לדבר עם הילד, מכינים מראש קלטת וידאו לכל יום, ובה מצלמים ההורים את עצמם מקריאים סיפור לפני השינה, ומדברים לילד, אומרים לו שאוהבים אותו, מציינים דברים יוצאי דופן (למשל אם זה נופל על חג או משהו שיודעים שקורה באותו יום). כשההורים מדברים אל הילד מתוך הטלוויזיה הילד שומע את הקול שלהם ורואה אותם וחש שהם נמצאים איתו. יש ילדים שמאוד עוזר להם להסתובב עם תמונה של ההורה. מספיק זמן לפני הנסיעה מכינים את הילד מראש (לא ברגע האחרון) “אמא ואבא נוסעים לחופשה ואתם תישארו עם סבתא רחל”. שהילדים יהיו שותפים לכל התהליך, ידעו בדיוק מה הולך לקרות. אם האופציה קיימת אפשר לשאול אותם מה הם מעדיפים, שסבתא תבוא לישון איתם בבית או ללכת לישון אצל סבתא. אפשר לשאול אותם מה הם היו רוצים כדי שיהיה להם נורא כיף…(שסבתא תראה להם כל ערב קלטת מסוימת, או תקרא סיפור, או תכין אוכל מסוים שהם אוהבים…) לשאול אותם מה נחוץ להם? (לקחת איתם את הדובי והחיתולי). תמיד עדיף שהילדים יישארו ביחד ולא יתפצלו, וכן, לשמור על שגרת סדר היום (הגן / הביה”ס) במידת האפשר. ילד שלהוריו אין בעיה עם הפרידה, לא יתרגש מזה. לעומת זאת לילד שהפרידה מאוד קשה לאמא…והיא דואגת ולחוצה – יהיה מאוד קשה.  סיכמה וערכה מקורס הורות: מיה צור
More Posts
Share by: